אִיקיוֹ: נשק של הרוח

תרגום מאנגלית: לובה ויכנסקי וסמדר אברמוביץ'

מתוך ספרו של מִיצוּגִי סָאוֹטוֹמֶה "The Principles of Aikido"

אין זה קל להפוך ללוחם ההולך בדרך הבּוּדוֹ. קיימים שני מושגים מהם משתמע כי הבחירה היא בידיך:

1. אַי נוּקֶה (מצב בו ההתמודדות מסתיימת ללא נפגעים - אידאלי באיקידו).

2. קַאצוּ גִ'ין קֶן (שמירה על חייו של האויב - החרב המצילה חיים - מונח בודהיסטי מאמנות הלחימה בחרב).

אם אתה נתון לגמרי לחסדיהם של אחרים, לעולם לא תוכל להכריע את תוצאתו של המפגש. לא תוכל לשמור על חייך או על החיים של אלה שברצונך להגן עליהם, וכמו כן לא תוכל למנוע מאויבך מלהכביד על נפשו בכך שהוא הורס אותך. כדי לפעול לפי אַי נוּקֶה אתה צריך להיות  חזק מאוד.

אינני מדבר כאן על 'שלום מעמדת כוח', שמנהיגים רבים מצדיקים על ידו את המרוץ המטורף אל החימוש  הגרעיני. אלא על הכוח הפנימי המאפשר לאדם להישאר אמיץ ושליו מול סכנה או תוהו-ובוהו. אולי יהיה זה מובן יותר אם אגיד שאדם כמַהָטמָה גַנדִי מייצג את רוח הבודו ומהווה דוגמא של לוחם אמיתי במידה גדולה הרבה יותר מאשר אנשי צבא רבים של ימינו. הנשק היחידי שלו היה אומץ ורוח שלווה ובלתי מנוצחת. פעמים רבות הוא הציע להקריב את חייו כדי להציל או לשפר את חייהם של אחרים. ופעם אחר פעם האויבים שלו, שנאלצו להתמודד עם האומץ שלו ועם המצפון שלהם עצמם, לא יכלו לתת לו למות ונכנעו לרצונו.  כשגנדי לא נאחז בחייו, זה נעשה לא מתוך זלזול בחיים אלא מתוך הערכה רבה של ערכם. הוא הקדיש את חייו לשיפור חייהם של אחרים. לא הנשק עושה את הלוחם, אלא הרוח שבה הוא משתמש בנשקו.

זה העיקרון הבסיסי של אִיקיוֹ - קוּרָאִי דוֹרִי (להשתלט על הרוח של האויב). הפירוש המילולי של המונח איקיו הוא 'טכניקה ראשונה', אך הוא גם מתייחס למשמעות נוספת : 'רגע הראשון'.  המהות של איקיו טמונה במושג של השתלטות  על המפגש מהרגע הראשון ולא בתנועות מסוימות שמשתמשים בהן כדי לבצע את הטכניקה. בתמונות הרבות של איקיו בספר הזה תראו גרסאות רבות של תנועה, עם נשק ובלי. ואמנם לכולן דבר משותף -- הנאגה שולט במרכז של האוקה מתחילתה של התנועה.

מרגע שלקחתם שליטה יש לכם את הכוח לבחור: לפצוע את התוקף או לשמור עליו. באיקידו הבחירה היא לשמור. גם לתוקף ניתנת בחירה. עקרון זה מובן כשמבצעים איקיו עם חרבות. כאן המתגונן מגיע לעמדה שבה בתנועה אחת הוא שולט על חייו של התוקף. בגרסה אחת שבתמונות, כשהתוקף מרים את חרבו כדי להכות, המתגונן מביא את החרב שלו לגרונו של התוקף. בנקודה זו לתוקף יש שתי ברירות: לוותר על הסכסוך או למות.  המתגונן מציע לתוקף חיים במקום לכפות עליו את המוות. אם התוקף ממשיך לנסות להלחם בנקודה זו, הוא עושה מעשה של התאבדות.

המרכיב הכי חשוב של איקיו הוא הרוח. שום נשק או מיומנות טכנית לא יעזרו לכם באיקיו אם הם אינם נובעים מביטחון ואומץ. אתם צריכים להיכנס ולהשתלט על הרוח של האויב עם אותו חוסר פחד שמיוצג על ידי העיקרון של אִירִימִי.  אבל את חוסר הפחד צריך לשלב גם עם העיקרון של אי נוקה. אתם צריכים להתעלות על הרצון לנצח את היריב, ולשאוף למטרה של סיום הסכסוך לפני שהוא מתחיל.

המטרה החשובה ביותר בלימוד איקיו היא יישומה בחיי היום-יום. אנחנו לא מתאמנים באיקידו כדי להפוך לרבי אומן בחרב או מומחים בקרבות רחוב. המטרה היא פיתוח מודעות של רב אומן בחרב אשר ישמש אתכם לטובה. ללמוד להתמודד עם כל מפגש בחיים באומץ ובשלוות רוח, לשים את כל כולך לכל אתגר כאילו היה זה האחרון בחייכם, ולהתייחס לאויבכם עם חסד ועם אהבה לאנושיות שלהם -- היכולת להגשים דברים אלה הנו הישג בלתי מבוטל. אם תנסו ליישם את עקרון האיקיו בחייכם באופן קבוע, החיים שלכם יתמלאו בהגשמה ובסיפוק.  אימון באיקיו מיועד ללמד אתכם אומץ וגאווה תחת לחץ, ללמד אתכם להיות רגועים מול תוקפנות. בנוסף לטכניקה, איקיו הוא מצב מנטלי. הוא נותן לכם כוח להשפיע על אחרים לטובתם ולא בכדי להרוס אותם.

פעם שאלתי את או-סנסי מה הוא הסוד האמיתי של האיקידו. הוא ענה לי: "זה הרי איקיו. לימדתי אותך את זה מן ההתחלה." לקח לי שנים רבות של אימונים לקלוט את האמת שבדבריו. כעת, כשאני מתבונן בתלמידי, אני מבין את התסכול של או-סנסי כשסירבתי לקבל טענה זו. אך אני מבין גם כמה קשה לאנשים להאמין שמשהו שנראה כה פשוט הוא הציר שעליו נפתחת הדלת אל ההבנה.

איקיו זו תנועה אחת. זה גם השורש של כל תנועה באיקידו. זו תנועה ראשונה ואחרונה, ההתחלה של טכניקה וגם סופה.  הרי אם אתם שולטים בתחילתה של הטכניקה, האם אתם לא שולטים גם בסופה? זו הפשוטה שבתנועות -- להיכנס בלי פחד. אך מאחורי תנועה פשוטה זאת נמצאים מאות שנים של קרב, עמל, אימון ועידון מנטאלי ורוחני. זה העיקרון אשר מאפשר לכם להרוג במכה אחת, אבל זה גם אמצעי כדי לעצור סכסוך ולדרוש שלום. זו ההתחלה של לימוד האיקידו, אך להבין את משמעותה במלואה יכול לקחת כל חייך.

לצפייה בתמונות המוזכרות במאמר זה:

איקיו 1

איקיו 2

איקיו 3

איקיו 4

סאוטומה סנסי החל את אימוניו בשנת 1954 תחת הוראתו הישירה של מוריהי אושיבה. מאז חייו מוקדשים במלואם לאיקידו. עת חי ביפאן הוא היה אחד המורים הבכירים בהומבו דוג'ו בטוקיו, אך בשנת 1975 החליט סאוטומה סנסי לקיים את משאלתו של או-סנסי ולצאת ולהפיץ את האיקידו מחוץ ליפאן. בארה"ב הקים דוג'ו המהווה כיום מרכז לאגודה בת אלפי חברים. סאוטומה סנסי הוציא לאור שני ספרים ומאמרים אין ספור. פעילותו כיום מתמקדת בהוראת האיקידו בדוג'ו שלו בוושינגטון ובהעברת סמינרים ברחבי העולם.