חברי הדוג'ו

הדוג'ו הנו כלי קיבול. הוא מתמלא ומתרוקן בכל יום ברוח המשותפת שלנו

ואופייה מקרין את הרוח הזו. הדוג'ו הנו שטח אימון, מקדש, מקום תפילה,       

אך יותר מכל סביבה בטיחותית אשר בה אנו יכולים לגלות עצמנו ואת הקטעים

בחיינו אשר בהם  לא היינו בטוחים בעבר.    בטיחות פיזית, נפשית, רגשית,

ורוחנית הם מצייני הכניסה של הדוג'ו שלנו. כשאנחנו יוצרים את הבטיחות הזו,

במהלך האימון שלנו, האמנות העמוקה יותר מתחילה. זו אמנות מציאת הדרך.

המילה דוג'ו פרושה מקום הדרך, המקום בו דורשים את הדרך,... מדרשה.

לכל אדם ניסיון חיים ייחודי. בגלל השוני בתולדות החיים, ההשקפות על החיים

והדרכים שונות. מציאת דרכנו משמעותה מציאת דרך חזרה לשלמות, לאיכות

חיים לאהבה שכולנו חשים ואליה כמהים. לימוד האיקידו, ההתנסות

וההתייחסות נותנת לנו בסיס משותף לגילויינו בקרב החברים, אנו שותפים

לדרך, כולנו מתנסים בקשיים בדרך ואנו מכבדים איש את רעהו על ההליכה בה.

יש דרכים רבות לכבד עצמנו וזולתנו. נא התוודע לנימוסים המתוארים בקובץ

חוקי הדוג'ו. זכור שנימוס אינו רק צורה- זו תקשורת בין בני-אדם.

בכל פעם שאתה קד או מבטא ברכה באופן אחר ש לך הזדמנות לבטא מליבך

את הכבוד והיחס שאתה נושא כלפי אחרים. זהו טבעך האמיתי. זו אמיתה

מקובלת באמנויות הלחימה שהרמה המקצועית וההתפתחות הרוחנית של כל

אחד ניכרת  בפשטות על ידי צפייה בקידתם.